מה נכון ללידה? שכיבה אל מול תנועתיות
שכיבה על המיטה במהלך לידה היא מראה נפוץ ושכיח ברוב בתי היולדות בארץ, מלבד היותה נוחה עבור הצוות הרפואי יש לה חסרונות רבים ומומלץ להימנע ממנה עד כמהשניתן.במהלך פרוצדורותרפואיות שונות, כמו בדיקה וגינאלית, ניטור, מתן משככי כאבים שונים, לידות מכשירניות ועוד מתבקשת היולדת לשכב על המיטה, אך שכיבה זו היא לא תמיד הכרח המציאות.
אנו נמנים על קבוצת היונקים, ושום יונק (אלא אם הוא
אינו מסוגל אחרת) לא יולד / ממליט בשכיבה….השכיבה בזמן הלידה לא רק שלא מיטיבה עם תהליך הלידה, אלא היא עלולה להעצים את הכאב, להאריך את זמן הלידה ואף להפחית את אספקת החמצן אל הרחם והעובר.להלן כמה מן ההשלכות הנגרמות עקב שכיבה על הגב במהלך הלידה:בשכיבה על הגב מופעל לחץ על עצם הזנב והעצבים העוברים בסאקרום (עצם העצה) דבר שאינו מאפשר לעצם לנוע ותחושת הכאב מועצמת.בשכיבה על הגב נוצר לחץ על העורקים המזרימים דם וחמצן אל הרחם וממנו, דבר העלול להוביל למצוקת עובר.בשכיבה על הגב לא מופעל כח הכובד (כמו בתנוחות זקופות) דבר המסייע לפתיחת צוואר הרחם ולהתברגות טובה יותר של העובר בתעלת הלידה.כשהיולדת שוכבת על הגב קשה לה יותר ללחוץ את תינוקה החוצה ואף לתינוק קשה יותר לצאת מכיוון שהוא נדרש לעשות "זינוק בעלייה" .השכיבה על הגב מקטינה את קוטר האגן בכ-25% , המשמעות היא מעבר צר וקשה יותר לתינוק.היולדת פאסיבית ואין לה שליטה רבה על הנעשה בלידה שלה.
בשכיבה על הגב נוצר מתח רב ולא אחיד על רקמת הפרינאום וחיץ הנקבים . עלולים להיגרם נזקים לרצפת האגן ועולה הצורך בחתך חיץ (אפיזיוטומיה)
לתנוחה זקופה, בניגוד לשכיבה יתרון בניקוז הנוזלים וביציאת השילייה לאחר הלידה.
אז מה כן ניתן לעשות?
ככל שמתאפשר, להיות בתנועה ולהחליף תנוחות במהלך הלידה. הדבר יכול לסייע רבות ליולדת להתמודד עם כאבי הצירים, לקדם את הלידה ולהפחית את הצורך בהתערבויות ובשימוש במשככי כאבים.
ממחקרים שנערכו בנושא עולה שלתנועה במהלך הלידה יתרונות רבים ומשמעותיים:
תנוחות זקופות בלידה, שינוי תנוחות ותנועתיות עוזרים ומקדמים את תהליך הלידה. תנועה גורמת לשינויים בזוית של עצמות האגן, גורמים למפתח אגן רחב יותר ולהתברגות טובה יותר של התינוק בתעלת הלידה.
כח הכובד מסייע לתינוק לרדת מטה תוך שהוא לוחץ על צוואר הרחם, גורם לצירים אפקטיביים יותר ולפתיחה מהירה יותר של צוואר הרחם.
העובר מקבל יותר חמצן בתנוחות זקופות.
בתנוחות אלו יש פחות "סכנה" לרצפת האגן של היולדת, הפירנאום נמתח ומתרחב באופן שווה ונגרמים לו פחות נזקים.
היולדת יכולה להתמודד טוב יותר עם כאבי הצירים ולהיענות "לדרישות" הגוף.
היולדת אקטיבית ושותפה פעילה בלידה שלה.
תנוחות מוצעות למהלך הלידה:
שימוש בתנוחות זקופות תוך כדי הישענות לפנים (על קיר, על בן הזוג וכד'), ריקוד סלואו עם בן הזוג, ישיבה על כדור פיזיו או הישענות עליו תוך סיבובי אגן, עמידת 6 על כרית על הרצפה או על מיטת הלידה, הליכה, עליה במדרגות (אם מתאפשר) יצירת א-סימטריה באגן. ישיבה זקופה , שכיבה על הצד (בעיקר לאלו המרותקות למיטה), כריעה וכד'.
גם יולדת שקיבלה אפידורל, המחייב אותה להיות מרותקת למיטה יכולה לסייע להמשך קידום הלידה בכך שתשנה תנוחות. לא תישאר בשכיבה על הגב, ניתן לשכב על הצד, להחליף צד מדי פעם, להביא את המיטה לתנוחת ישיבה ולדאוג לריקון שלפוחית השתן.
העיקרון החשוב הוא תנועה ומעבר בין תנוחות במהלך הלידה, תוך כדי הקשבה לגוף. על היולדת לבחור אינטואיטיבית את התנוחות המתאימות והנוחות לה ולזכור לנוח ולהרפות בהפוגות שבין הצירים.